חזות קשה אונגארן - פרק ב' - שוד הקהילה האורתודוקסית ע"י חב"ד הונגריה

 

חזות קשה - הקדמה

חזות קשה - פרק א'


סימן ב'

קורות ישראל באונגארן - ויהי אחרי המלחמה


ויהי אחרי המגפה השבר הגדול בהשמדת רוב מנין ובנין של הכלל ישראל בארצות אירופא - ולא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא - שבו והתלקטו שרידי חרב שנותרו בחיים לבוא אחת הנה ואחת הנה, הרבה באו לערי הבירה אל מקום הלשכות הגדולות, אפיסע"ס בלע"ז, המסייעים לפליטי המלחמה, למצוא שם מי מקרוביהם שנשאר בחיים ולראות מה לעשות ואנה לילך.

רבים עזבו את אונגארן כמו את שאר ארצות הדמים, מי לא"י ומי לשאר ארצות. כשאמרו לחזון איש שמגיעה ספינה מלאה עם יהודי אונגארן שמח ואמר, מגיע ספינה המלאה עם יראת שמים.

ועכ"ז גם לערי אונגארן שבו ונתקבצו היהודים לגור שם, בערים בודאפעסט, קאשוי, פאפא, שאפראן, סאמבאטהעלי ועוד, ובראשות רבנים ענקי תורה ויראה, גם בתי דינים נפתחו, ישיבות, מוסדות חינוך, מקואות, שחיטה, כשרות, ועוד כל הנצרך לחיי היהודי העושה רצון קונו. היו גם עירות קטנות אליהם נתקבצו היהודים וגם בהם היה מנין ושוחט וכיו"ב.

כי הנה הגם שמסיום המלחמה ואילך היתה אונגארן תחת שליטת הקאמאניסטן, עכ"ז עדין היה באפשר לשמור תורה ומצות כי לא הכבידו שם הקאמאניסטן ימ"ש את עולם כמו שעשו בתוך רוסיא. בשנת תשט"ז (56 למנינם) נתקוממו עם אונגארן למרוד נגד הקאמאניסטן, והקאמאניסטן באו כנגדם בחיל כבד וכלי משחית בשוקים וברחובות, כאן כבר כשל כח הסבל של שארית ישראל, ורובם המכריע של ישראל הכשרים עזבו את אונגארן, בפרט עקב חששם שעתה יכבידו הקאמאניסטן גזרותיהם כנקמה על המרידה נגדם, וכבר לא יהא באפשר לשמור תורה ומצות. רוב הפליטים הגיעו לעיר ווינא, שמה הגיעו גם שלוחי הציונים ואתם עמם האגודאים להסית את הבורחים לרדת למדינה של גיהנם, למעשה גם היהדות החרדית לא טמנה ידה בצלחת ונשלחו שלוחים יראים ושלמים להזהיר את בני ישראל שלא ליפול בפח שמד המדינה הציונית, ואכן הרבה הלכו לארצות אחרות באירופא ובעיקר לאמעריקא, וזאת גרם חיות וחיזוק לשארית הפליטה שמה שהגיעו אליהם בפתע פתאום מאות משפחות יראים ושלמים. הענין נזכר בכמה ספרים ובהם ספה"ק ויואל משה ח"א סימן קמ"ד, וכן בספר תורת א' להגה"ק רבי שמעון ישראל פאזען גאב"ד שאפראן, עיי"ש.

המרידה נגד הקאמאניסטן נמשכה איזה שבועות ולאחריה נותרו הציבור במתי מעט היות ורובא דרובא של משפחות היראים ושלמים ברחו מאונגארן, אמנם עכ"ז הקהילה הארטאדאקסי נותרה במעמדה, בתי כנסיות ובתי מדרשות, לא רק בבודאפעסט כי אם גם בערים אחרות, דעברעצין, מישקאלץ, ועוד, היו פתוחים עם רבנים, תפילות כסדרן, ושיעורי תורה. כן המשיך להתקיים שחיטה, מקואות וכו'.

הקאמאניסטן כדרכם רצו שהכח יהיה בידיהם ולא יתפזר בין ארגאניזאציעס וקהילות שונות, ועל כן - עוד קודם המרידה, בשנת תש"י - הפקיעו את הכח שהיה לכל אחת מג' הקהילות (להבדיל בין הטמא לטהור) לעמוד בפני עצמה, ונכפף הקהילה הארטאדאקסי בעל כרחה להיות תחת הקהילה הגדולה שהיה תחת הנעאלאגן, כאמור בסימן א' שהנעאלאגן נעשו הרוב אחר מלחמת העולם הראשונה. אמנם עכ"ז נותר לארטאדאקסן כמו אטאנאמיע וחירות עם רבנים ובתי כנסיות ומוסדות ושחיטה משלהם, הנעאלאגן שעמדו בראש ידעו כי הגם שהשלטונות נתנו להם הכח, עכ"ז אל להם לפגוע ולהתערב בהנהגת הארטאדאקסי, אולי בסתר לבם היו מהם שידעו שהארטאדאקסן הם המה ההולכים בדרך האמת, או שהיו בושים מהשלטונות, וע"כ הניחו הנעאלאגן את הארטאדאקסן לנפשם לנהוג כרצונם.

אחר שנתבטל הקאמאניזם בשנת תשמ"ט המשיכו קהילות הארטאדאקסי את דרכם בקודש והיו מוסיף והולך להרבות פעלים להגדיל תורה ולהאדירה, רבים אשר תחת הקאמאניסטן חששו להראות יהדותם בפרהסיא ובקשו לשוב לצור מחצבתם בריש גלי, פנו לקהילות הארטאדאקסי עבור מטרתם זו. בבית הספר הארטאדאקסי שעל וועשעלעיני אוצא היו בשנות התש"נ גם כחמש מאות ושש מאות תלמידים! הרעסטוראנט חנה \ האננא המפורסם המשיך לספק אוכל כשר עבור הזקנים וזקנות, אנשי העיר, ועוברי אורח, רבנים המשיכו לשרת בקודש, הרב ווייס, הרב האפפמאן, הרב ווייסבערגער, ואח"כ (עד הקאראנא) הרב געשטעטנער. השוחט המפורסם הרב קעסטענבוים עמד על משמרתו (גם הוא בעיקר עד הקאראנא), כן היה מושב זקנים, ועוד.

המקוה המשיך לפעול תמידין כסדרן ובשנים אח"כ עבר שיפוץ נרחב בעזרתם של חסידי סאטמאר באמעריקא שהוזילו זהב מכיסם כדי לרומם את המקוה בפאר והדר, משגיח תמידי מאמעריקא היה מגיע כסדר ונשאר לתקופות ארוכות כדי לפקח מקרוב על השיפוץ ושהכל יהיה בתכלית דקדוק ההלכה, לחנוכת הבית הגיעו רבנים ואנשי שם מאמעריקא ושאר מקומות.

היו גם כמה שנים בהם פעל בקהילה הארטאדאקסי תלמוד תורה מסורת אבות שם למדו כבהחדרים בכל תפוצות ישראל ויצאו משם פירות משובחים לשם ולתפארת ולתהלה בדרך ישראל סבא.

חברי הקהילה היו חייבים להיות שומרי שבת כשרות וכו' ומבלעדי זאת לא היה באפשר להיות חבר הקהילה, מי שרצה להתקבל כחבר היה צריך ראשית את הסכמת הרב, ואח"כ גם את הסכמת הועד והחברים. חברי הקהילה בחרו את ראשי הקהל, שגם הם התחלפו במשך השנים, כל אחד לפום דרגא דיליה הצד השוה שבהם שהם ידעו מהו ארטאדאקסי, ידעו מהחת"ם סופר ותלמידיו, ידעו מהאש הגדולה אש קודש של הטיילונג - פירוד הקהילות - וגם מי שלא היה מגדולי המדקדקים בחייו הפרטיים ידע שבתור ראש הקהל של הקהילה הארטאדאקסי יש דברים שהוא לא יעשה לעולם, ובפרט ידעו שלא ליתן את הקהילה לידי זרים אלא לשמרה בדרכה כפי שהיתה בלא שינוי.

למעשה היות ובשנת תשס"ד נכנסה אונגארן לאיראפעישע יוניאן (פאראייניגונג), ונפתחו הגבולות ויכלו אנשים מאונגארן לגור בכל מקום אחר באייראפע, ע"כ אכן עברו רבים לגור במקומות אחרים, הן מגויי הארץ והן להבדיל מאחב"י שרבים מהם עברו למקומות שיש הרבה יהודים הן עבור יודישקייט והן עקב שבמקומות כאלו יש בדר"כ יותר אפשריות להשתדלות פרנסה, וע"כ נתמעט מספר חברי הקהילה הארטאדאקסי וממילא היה מספר הילדים במוסדותיה פוחת והולך, ועכ"ז עדיין נשארה הקהילה לעמוד על מעמדה עם רב ושוחט וכשרות ומוסדות וכו' כנ"ל.

במשך השנים גם הצליחו ראשי הקהילה לבטל את מה שהכריחו הקאמאניסטן, הקהילה נעשתה חופשית מעול הנעאלאגן וחזרה שוב להיות קהילה העומדת בפני עצמה (זעלבסטשטענדיג), כמו שהיתה בשנים שלפני המלחמה. המכה בפטיש היה בשנת תשע"ח בה נעשתה הקהילה עצמאי לגמרי, לשמחת לב כל יראי ד'.

מרכז מוסדות הקהלה בקאזינצי אוצא היה מקום לכל יהודי חרדי הבא לאונגארן לבוא שמה, הן להתפלל וללמוד בביהמ"ד, הן לטבול במקוה טהרה, וכן להשיב הנפש במאכלים כשרים, וכמובן היה המקום צענטער ליהודי המקום, לבד מעוד בתי כנסיות שפעלו בעיר בודאפעסט ועוד ערים, מהם בכל ימי השבוע ומהם רק בשבת קודש.

כל זאת המשיך כך, בדר"כ על מי מנוחות, עד השנים תש"פ-תשפ"א, שאז שלח השי"ת לעולם את ענין הקאראנא, וכן בחרו חברי הקהילה ראש הקהל חדש, רוח סערה נתרגשה על הקהילה, לבוא לערערה ממעמדה ומיסודה לשנותה למוטטה ולבלעה היל"ת, ועל כך נמשיך בס"ד בסימן ו'. בסימנים הבאים עד סימן ו' נצטרך לבוא בפרטים כדי לדעת ולהכיר מי הם אלו האויבים הללו שקמו על הקהילה ועל נפשה.

Comments

Popular posts from this blog

חורבן בודפשט – יומן המזימה והמלחמה, פרק א'

חשיפה מזעזעת: חורבן הקהילה בבודפשט – כך גזלו אנשי חב"ד הונגריה את מוסדות האורתודוקסים

חשיפה: מה כתב "זכור ימות עולם" על ברוך אוברלנדר והשתלטות חב"ד על הקהילה האורתודוקסית בהונגריה?