חזות קשה אונגארן - פרק א'


סימן קודם: חזות קשה אונגארן - הקדמה


סימן א' קורות ישראל באונגארן והתיסדות הקהילה

מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, ובין המקומות אליהם הגלנו השי"ת הוא ארץ אונגארן הנקרא גם ארץ הגר או הונגריא, ובלשונם מאדיאר-ארסאג. לפני כאלפים שנה בזמן חורבן ביהמ"ק השני שלטו הרומיים על חלקי ארץ אלו שנקראו אז פאנוניא, יש האומרים כי כבר אז לפני כאלפים שנה היו יהודים בפאנוניא, מן הסתם הגיעו עם הרומיים אחר החורבן. קיימים כתבים המעידים על קיומו של ישוב יהודי באונגארן כבר לפני יותר מאלף שנים.

לפני למעלה מאלף שנים - כאשר כבר ישבו יהודים באונגארן - הגיעו ההונים מגלילות סיביר בראשות מלכם ארפאד וכבשו את חבלי ארץ אלו ועל שמם נקרא הונגריא (להלן אונגארן). בשנת ה' אלפים ש"א כבשו מלכי טערקייא את אונגארן, ואח"כ לערך שנת ת"ס נלחמו מלכי עסטרייך בטערקן וגירשום ומאז נהיתה אונגארן חלק מממלכתם (אסטרא-אונגארן). בשנת תר"ח מרדו אנשי אונגארן במלכות עסטרייך, ואחר כמה שנים של מלחמות הסכימו מלכות עסטרייך שלאונגארן יהא פארלאמענט משלהם הגם שעם זאת עדיין יהיו כפופים תחת הקייזער, ויצא השלום ביניהם אל הפועל בשנת תרכ"ז. אחר מלחמת העולם הראשונה נתאספו האומות בטריאנאן שבצרפת וחלקו חלקים גדולים מאונגארן למדינות השכנות, כגון גראסווארדיין טעמעשוואר סאטמאר ועוד ניתנו לראמעניע, פרעשבורג (היום סלאוואקיי) מונקאטש אונגוואר (היום אוקריינע) נתנו לטשעכעסלאוועקיי וכיו"ב, ונעשתה אונגארן מדינה בפני עצמה אמנם קטנה פחות משני שליש ממה שהיתה קודם. במשך שנות המלחמה השניה חזרו חלקים רבים לאונגארן אולם מיד לאחריה הוחזרו שוב למדינות השכנות.

מאות שנים גרו יהודים באונגארן, ואם כי סבלו בזמני המלחמות יותר משאר גויי הארץ, וגם סבלו רדיפות ממלכים שונים וכיוצא, אולם בדר"כ על פי רוב, עד מלחמות העולם הראשונה והשניה, חיו בשלו' ובשלוה ועבדו את בוראם וגדלו דורותיהם לתורה ומע"ט בצפיה לישועת ד', כדרך ישראל קדושים בכל מקומות מושבותיהם.

לפני כמאתים שנה עת רוחות חדשות החלו לנשב בעולם ע"י נאפאלעאן מלך צרפת והבטחת עמאנציפאציע (זכויות שוות) לכל אחד כולל לבני ישראל, קמו בישראל כתות מחדשים ומשנים למיניהם זה בכה וזה בכה, באיזה מקומות נקראו משכילים, במקומות אחרים נקראו רעפארמער, ובאונגארן נקראו נעאלאגן. הצד השוה שבכולם שבאו לשנות ולעקור התורה ר"ל, להכניס דרכים חדשים לא שערום אבותינו, ולהתדמות לאומות העולם.

ישראל עם קדוש ובראשם מנהיגי העדה בכל מקומות מושבותם נתאזרו בגבורה ואש קודש להשיב מלחמה שערה, אמנם ברוב המקומות היו עוקרי הדת קרובים למלכות ובעלי שררה ועושר, והשתמשו בקשריהם על מנת לעקור התורה מישראל בכח השלטונות. מה גם אשר רבים מישראל לא הבינו בתחלה גודל הסכנה מכתות אלו, ולא העלו בדעתם ששינויים הנראים כקטנים, יביאו חורבן כה גדול.

כי אמנם כן, כל שינוי וסטיה גם הנראה כקטן הוא גדול ומכריע ותוצאותיו הרות אסון, לא רק במקומות בהם הכניסו עוקרי התורה ברשעותם שינויים כבדים, כגון עקירת בקשת הגאולה מהתפלה, עקירת השבת והחלפת יום המנוחה ליום ראשון, אשר שם לא נותר כמעט שריד ופליט. אבל גם במקומות בהם נעשו רק שינויים הנראים כקטנים - כגון חופה בבית הכנסת ולא תחת אויר הרקיע, שינוי מקום הבימה ועוד, הגיע המצב עד מהרה לפריקת כל עול ואף לשמד ר"ל.

גם על ארץ אונגארן לא פסח רוח עועים, בקהילות רבות היו מלחמות ומערכות כבדות דבר יום ביומו בין הסוטים ומשנים מדרך התורה לבין שומרי משמרת הקודש, כאשר דברי ריבות הגיעו פעמים הרבה עד לבתי המשפט וערכאות וכדי בזיון וקצף.

---

ויהי כאשר קבלו שרי ורוזני ארץ אונגארן חירות ממדינת עסטרייך לכונן פארלאמענט משלהם, התקבלה ההחלטה שגם על היהודים לכנס כנסיה משלהם ולהחליט בה מי יהיו באי כח עם ישראל יושבי אונגארן, ומי יעמדו בראש לחוקק חוקים ולתקן תקנות לקהילות ישראל באונגארן, וככל אשר תאמר האסיפה כן יקום וכן יהיה.

הצוררים עוקרי התורה באונגארן המכונים נעאלאגן מחאו כף וצווחו הידד חשבו כי עתה לא יבצר מהם כל אשר זממו לעשות, ובפרט אשר כאמור רבים מהם היו קרובים למלכות עורכי הדיינים רופאים דיפלאמאטן ומלומדים בחכמות העכו"ם, והיו בקשרי רעות וידידות עם שרים ורוזני ארץ, ובכן החלו במזימותיהם בדרכי מרמה ושקר ובפרט לסבב בתחבולות שונות שהרוב באסיפה הלזו (להלן קאנגרעס) יהיה מאנשיהם, וממילא ככל אשר יחליטו שם כן יהיו מוכרחים לעשות ע"פ חוקי וכח השלטונות.

ישראל הכשרים ראו שצרתם צרה ואם יצליחו חלילה הנעאלאגן הרי אבדה פליטת יהודה באונגארן. זכו יהודי אונגארן שגדולי מנהיגי העדה היו מתלמידי חת"ם סופר זי"ע, הוא הגבר ראה עני ארץ מולדתו גרמניא איך הרסוה המתחדשים, ברוח קדשו וחכמתו חזה גודל סכנת כתות אלו, ויצא נגדם בחרב ובחנית וקראם כת חדשה לאמר כי מכלל ישראל יצאו ולכלל גוי לא הגיעו (דת קרובה ליהדות..) (עי' דרשות חת"ם סופר דרוש לז' אדר תקע"ט), ותלמידיו הקדושים אשר מצודתם היתה פרוסה על ארץ אונגארן חגרו כלי מלחמה ויצאו להשיב מלחמה שערה, ראשית בתפילה ותחנונים בבתי כנסיות ובתי מדרשות בנהרי דמעות שנשפכו כמים בתחנה ובקשה להבורא כל עולמים לבל יניח לעשות כלה בשארית ישראל, וכן דרשות ומחאות הן בבתי מדרשיות והן ברחובה של עיר, במכתבים ואגרות ודעלעגאציעס למלכים ושרים וגם עד הקיסר בעיר ווינא הגיעו גדולי ישראל זי"ע, וכן בהוצאות סכומים אדירים כאשר כל אחד ואחד מישראל נותן ומשתתף בכל מאדו לכבוד הבורא יתברך שמו.

קשה להאריך בפרטים, הן גודל המסירות נפש של יהודי אונגארן מקטן ועד גדול מגדולי הרבנים ומנהיגים יושבי על מדין ועד ליהודי היותר פשוט שנתאזרו כולם במסירות נפש פשוטו כמשמעו ללחום מלחמת הקודש לכבוד הבורא יתברך שמו, וכן אין כאן המקום להאריך בגודל הרשעות, הרדיפות, העלילות דברים, מסירות גוף וממון, וחירופין וגדופין, בחצרות המלכים ושרים, בכתבי העת ותחת כל עץ רענן ע"י הנעאלאגן, עד שאפילו מגדולי שרי אונגארן מאומות העולם נשתוממו בפליאה והוכיחום, היתכן שכך תסיתו ותחרפו נגד אחיכם ונגד הדרך בה הלכו הוריכם וזקניכם?

לא בא קונטרס דנן להאריך בכל הנ"ל, ספרים עה"ת דרשות ושו"ת של גדולי מאורי אונגארן מלאים בשאלות אלו ובהסברים (בשו"ת מהר"ם שיק כתב כמה תשובות ביחוד על ענינים הנ"ל וכן בשו"ת מחנה חיים, ועוד הרבה), כן יצאו ספרים רבים אודות קורות ישראל אלו, נוכל להמליץ על הספר 'חומת אש' שיו"ל ע"י הרב געלב מעיר מאנראו אמנם כאמור יש עוד מקורות רבים וטובים ומשם בארה, והמבקשם ימצאם.

בחסדי ה' נותרה שארית יהדות אונגארן לפליטה, כאשר השרים הסכימו כי אכן יש כאן שתי כתות שאין להם שום שייכות זו לזו, כת אחת חפצה לשנות מדרך הישנה ולהתדמות לגויי הארץ, וכת השני דורכים בדרך הישן ע"פ שולחן ערוך ומסורת הדורות, והרי הם כשתי דתות שונות זו מזו ואין מן היושר שאלו יכריחו את אלו. ובכן הרשות נתנה להפרד זה מזה, והיה זה דבר גדול ונשגב - למרות הכאב הנורא על שכאלו מזרע ישראל עוקרים עצמם מהכלל - כי עד אז בכל מקום הכירו השלטונות בקהילה יהודית אחת, מה שהיה יכול להיות סכנה אדירה בדורות טרופים אלו, כי אכן קהילות ישראל בארצות רבות נעקרו מן השורש עקב הכרת השלטונות בקהילה אחת בלבד, וכאמור שבמקומות רבים היו ראשי הקהילה ממחריבי התורה ועוקרי האמונה, שהשתמשו בכחם ומעמדם לכפות את הכל לדרכם ר"ל, וקהלות שלמות הלכו לטמיון. אמנם באונגארן, בחסדי ה', הכירה המלוכה שהכלל ישראל שהיה אחד נחלק לשנים, ואין חבורה אחת יכולה לכפות עצמה על חבורה השניה, והיה בזה הצלה עצומה מיד ולדורות.

---

יש כאלו האומרים כי מדובר במחלוקת, אין הדברים נכונים כלל וכלל. ראשית הרי חובה להחזיק במחלוקת על המתייצבים על דרך לא טוב וז"ל השערי תשובה (ח"ג אות נ"ט) 'מי שאינו מחזיק במחלוקת על המתיצבים על דרך לא טוב ומושכי העון הרי הוא נענש מפשעיהם לכל חטאתם ועובר בלאו שנאמר ולא תשא עליו חטא' עכ"ל. והפסוק אומר 'הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי'. ובביאור הלכה שו"ע או"ח סי' א' כתב החפץ חיים הידוע בזהירותו המיוחדה בענינים שבין אדם לחבירו וז"ל: 'אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בעניני העיר ועי"ז יעבירו את העם מרצון ה' ופתח בשלום (דהיינו להפר זממם שלא בדרכי מלחמה אך לא ח"ו להיות בשלום עמהם, המעתיק. ומילתא דפשיטא הוא) ולא נשמעו דבריו בכגון זה לא דיבר הב"י מאומה ומצוה לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל' עיי"ש.

מה גם שהמדובר כאן במסיתים ומדיחים החפצים להעביר את כלל ישראל על דתו ואמונתו והרי יש חמשה לאוין במסית לא תחמול עליו ולא תכסה עליו ועוד כדכתבו מוני המצות (ספר המצות להרמב"ם ספר החינוך ועוד). לבד ממסירותיהם ורדיפותיהם כו' שע"פ פשוט הכניסום לגדר של מורידין ולא מעלין (שו"ע חו"מ סימן שפ"ח) ואפי' לרשע פרטי אסור להתחבר כמאמר המשנה 'אל תתחבר לרשע' ובאבות דרבי נתן (פ"ט) 'אל תתחבר לרשע אפילו לתורה'.

על כן אין המדובר אודות מחלוקת, כי אם אודות כת כופרים משנאי ה' ושונאי כל קודש, שונאי התורה ושומריה, שקמו על ישראל עם קדוש בכח השלטונות לכפות ולהכריח עליהם עקירת התורה ר"ל, גזירת שמד במלוא מובן המלה, ואם אין בכח לעמוד נגדם ללחום בהם כדת של תורה, הלא ההכרח והחוב הוא לכה"פ להפרד מהם ולהפרידם מישראל הכשרים אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה, ובודאי לעשות הכל למען לא יהיו הם באי כח ישראל עם קדוש. ומי שאומר שמדובר במחלוקת, או שלא ידע מציאות הדברים, או שחלילה חבר הוא לאיש משחית ומאלו שנאמר עליהם (ירמיה ט') 'חץ שחוט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו' ר"ל.

---

ובכן מיד נסתדרו ישראל קדושים בכל עיר וכפר באונגארן ונתנו כח ללשכה הארטאדאקסי (קאנצליי) שמרכזו בבודאפעסט להיות באי כחם למול השלטונות, היו מקומות שנפלו חלל לכת הנעאאלגן, היו מקומות שהיו כולם יראי ה' ונצטרפו מיד לארטאדאקסן, והיו מקומות שבהם היו קהילה ארטאדאקסי ולהבדיל קהילה נעאלאג. בהרבה מקומות השתלטו הנעאלאגן על בתי הכנסת הישנים ובניני הקהילה והמקואות ובתי החיים, והארטאדאקסן מסרו נפשם באש קודש וחסכו מפת לחמם ליתן סכומים אדירים עבור בית כנסת חדש, תלמוד תורה מקוה בית החיים וכל הנצרך, לבנות הכל מתחלה, מי כה' אלקינו, ומי כעמו ישראל!

מכאן והלאה אכן נעשו כשתי דתות נפרדות כאשר ישראל קדושים מתבדלים בהתבדלות מוחלטת מהנעאלאגן, לא היו עוברים בצד רה"ר סמוך לטעמפל הנעאלאגי, לא אוכלים משחיטתם ובכלל בלא שום שיכות וקשר עמם. מי שהיה שוחט או חזן אצל הנעאלאגן ואח"כ חזר בו, לא היה יכול לקבל שום מינוי בקהלה ארטאדאקסי כל ימי חייו, ועי' בספרי שו"ת גדולי אונגארן המלאים בזה. במשך השנים לא נותר מהנעאלאגן כמעט מאומה חוץ מבנינים מפוארים ובתי קברות, רבים מהם השתמדו לנצרות ובפרט בשנות מלחמת העולם השניה בחשבם כי כך ינצלו מהריגה, ה"י.

הנעאלאגן פתחו סעמינאר להכשרת רבנים שגם נגד זה יצאו גדולי ישראל בחרב ובחנית, אמנם רובם ככולם של בוגרי סעמינאר זה היו בורים ועמי ארצות, ועל כן הוצרכו הנעאלאגן בדר"כ למצוא את "רבניהם" בקרב תלמידי ישיבות שסרו מן הדרך והקדיחו תבשילם, אשר ידיעתם בתורה היתה בהחלט מספקת עבור קהל עדתם, והם בתמורה קבלו משכורת שמנה וחיי מנוחה כאשר אין מי שמטרידם בשאלות הלכה וכדו', ועסוקם היחיד הוא לנהל צערעמאניעס של תפלה כמה פעמים בשנה כגון כל נדרי וכדו', חופות ולויות.

לפי אומדנא מוכחת יש האומרים שיש היום בעיר בודאפעסט קרוב למאה אלף מזרע ישראל וכן עוד אלפים בשאר ערי אונגארן, אמנם דבר אין להם עם יהדות ואינם חפצים בשייכות עם יהדות, מה גם כי רבים מהם אינם יהודים ע"פ הלכה, והשאר מי יודע כמה פסולי חיתון וממזרים וכו', עכ"פ לרובם ככולם אין מאומה עם יהדות אפי' לא יום הכיפורים, אלו הם צאצאי הנעאלאגן הנ"ל, חוץ ממשומדים רבים שנתערבו בנוצרים ונכחדו לגמרי מכלל ישראל ר"ל.

היתה גם כת שלישית שקראו עצמם שטאטוס-קווא, שלא רצו להיות לא עם הנעאלאגן ולא עם הארטאדאקסן אלא יושבים בין המשפתים, גדולי ישראל יצאו נגדם בתרועת מלחמה כי גם מתרפה במלאכתו חבר הוא לאיש משחית, עיי' שו"ת מהרם שיק וספר מכתב גלוי עם מלחמת מצוה (סיגעט תרמ"ט) ועוד, גם מהם לא נותר זכר במשך השנים ובפרט אחר המלחמה חוץ מכמה בנינים.

למעשה ההתבדלות השפיעה באיזה מדה אפילו על הנעאלאגן, באונגארן לא היו כ"כ שינויים וחורבנות כמו שהיו למשל בדייטשלאנד. בכמה מהטעמפלס של הנעאלאגן לא שינו אפילו את מקום הבימה, וזאת דייקא בזכות המלחמה והתבדלות מהם שהביא איזה בחינה של קנאת סופרים, וכדברי רבינו יואל זי"ע בעל הויואל משה אודות כך (נדפס בספר דברי יואל מכתבים)

הארטאדאקסן דהיינו יראי ד' וחושבי שמו, גדלו והצליחו וגם עשו פרי, וכדבר האמור פתחו בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמודי תורה וישיבות, קול התורה בטהרתה היה נשמע יומם ולילה, בדקדוק ההלכה וע"פ הדרכת הרבנים הצדיקים ומנהיגי העדה הדומים למלאך ד' צבקו-ת, ובהתבדלות גמורה מכל עושי רשעה ומאלו שאין מתבדלים מהם, קימו אני חומה ועי"כ זכו למגן וצנה ונתקיים רוח והצלה יעמוד ליהודים, היהדות נשמרה בטהרתה עלתה ופרחה לכבוד הבורא יתברך שמו.

---

מאז מלחמת העולם הראשונה ואחריה החל המצב להיות יותר קשה מבעבר, שונאי ישראל תפסו את רסן השלטון וגזרו גזירות שונות ומשונות, גם כתות הציונים והמזרחי והאגודה לא טמנו ידם בצלחת ונסו לתפוס ברשתם את יהודי אונגארן, אמנם ב"ה לא עלתה בידם כמו בארצות אחרות, כי מנהיגי עם קדוש הזהירו נגדם בכל לשון של אזהרה ריחוק והתבדלות ולחמו גם נגדם בחירוף נפש.

היות ואחר מלחמת העולם הראשונה נחלקה אונגארן ורוב חלקי הארץ נלקחו ממנה ונתנו לארצות אחרות כנ"ל (טריאנאן), ע"כ הוקמו קהילות ארטאדאקסי בכל ארץ וארץ, בסלאוועקיי, בקארפאטא-רוס, ובראמעניע. באונגארן עצמה, דהיינו הנותר ממנה, נהפכו הנעאאלגן לרוב בן לילה כי רוב מנין ובנין של ישראל הכשרים היו במקומות שעברו לשליטת ארצות אחרות, אמנם הקהילה הארטאדאקסי נשארה על עמדה ומתכונתה, וגם הקהילות הארטאדאקסי מארצות האחרות היו בקשר זע"ז כאשר הקהילה בבודאפעסט היא הבריח התיכון המקשר ביניהם.

בשנות מלחמת העולם השניה הורע המצב כמובן, רבים נשלחו למחנות עבודה (מונקא טאבאר) וסבלו נגישות ורדיפות, הרבה מתו שם על קידוש ה', גם הוציאו השלטונות גזירת גירוש על מי שלא היו ילידי אונגארן מימים ימימה והרבה נשלחו לאוקריינע ומתו שם על קדוש ד', ובפרט מחורף תש"ד והלאה שכבשו הנאציס ימ"ש את אונגארן ושלחו אלפים ורבבות למחנות המות, הי"ד מהרה, אז עלה הכורת על יהדות אונגארן, על גדוליה ומאוריה אדירי התורה והצדיקים מנהיגי ישראל, כלי קודש ואברכים כפשוטו וכמדרשו, היהודים הפשוטים שומרי משמרת הקודש, נשים צדקניות וצנועות נשים שאננות, בחורי חמד המסולאים בפז וגם הבתולות הרכות וענוגות בנות בוטחות, עוללים ויונקים שלא טעמו טעם חטא, כולם נשפך דמם על קדושת ה' יתברך, והוא יקום דמם לעינינו מהרה, ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון.

בכתבנו אודות ההריגות הנוראות בשנות מלחמת העולם השניה לא נוכל להתעלם מחלק הציונים ימ"ש בזה כמבואר באריכות בספר ויואל משה, בספרי הגאון רבי מיכאל דוב ווייסמאנדעל זצ"ל, ועוד. הגה"ק רבי שלמה זלמן עהרענרייך זצוק"ל בהיותו באוישוויטץ שם נרצח על קדוש ד' אמר, 'נאר די רשעים די ציונים האבן אונז אהער געברענגט' (הקדמת לחם שלמה דרשות). מאידך, החורבן הגיע לאונגארן רק בשנת תש"ד, ואם כי רבים וגם שלמים נשפך דמם כמים הי"ד, אמנם רבים ניצלו, דורשי רשומות תלו זאת בכח וזכות המלחמה נגד עוקרי האמונה, בהוסיפם כי גם בירושלם לא הגיע החורבן והשמדה בגוף בזכות המסירות נפש של ישראל עם קדוש שפצעו מוחם ושפכו דמם על קדושת ד' יתברך במחאותיהם ומלחמותם נגד הציונים ימ"ש.

ספרה אשה צדקנית ע"ה ממשפחתנו מגלילות מונקאטש (שדברה יידיש אבל ידעה גם אונגאריש) ששתתה כוס המרורים באוישוויטץ, איך שהביאו שמה חבורה של בתולות ממחוזות אויבערלאנד באונגארן שלא ידעו יודיש רק אונגאריש, והנאציס ימ"ש פקדו עליהן "רעכטס"! "לינקס!" והיות שהן לא הבינו דבריהם ע"כ הכום באכזריות נוראה. והיתה מספרת זאת בדמעות ומהללת עד סוף ימיה מגודל צדקתן וצניעות מופלגה שלהן, ואיך התחזקו באמונתן ובטחונן לאמר, אדרבה אחר שיש כ"כ צרות בודאי מיד ישלח לנו ד' משיחו, והחזיקו בתומתן עד הרגע האחרון בזה העולם כאשר עלו עולה כליל על קדוש ה', ה' יתברך ינקום דמם ודם כל הרוגים על שם קדשו בכל הדורות לעינינו מהרה וינחמנו כאיש אשר אמו תנחמנו בגאולת עולמים מהרה.

חזות קשה על גניבת חב"ד את הקהילה הארטאדאקסי הונגריא - פרק ב'

Comments

Popular posts from this blog

חורבן בודפשט – יומן המזימה והמלחמה, פרק א'

חשיפה מזעזעת: חורבן הקהילה בבודפשט – כך גזלו אנשי חב"ד הונגריה את מוסדות האורתודוקסים

חשיפה: מה כתב "זכור ימות עולם" על ברוך אוברלנדר והשתלטות חב"ד על הקהילה האורתודוקסית בהונגריה?